לפעמים מספיק פשוט להאט. לצלול פנימה. ולשמוע — לא בצלילים, אלא במה שעמוק יותר. השקט מוכר לכל אחד מאיתנו. כשאתה מביט באש, עוקב אחר מים זורמים, מקשיב לרוח או מתבונן בשמי הכוכבים — המחשבות זזות הצידה, מעבר למסך השקט. בפנים מופיעה שלווה חמה ובהירה. כמו פני אגם לפני הזריחה. בתוך השלווה הזו עולה תחושת נוכחות. ללא מילים, ללא שיפוט. פשוט יש. הרגש זאת. התבונן. אם בפנים נעשה מעט שקט יותר — כבר נכנסת.