הדיבור הוא לא רק אמצעי ביטוי, אלא השתקפות של מצב הקריסטל. המילים — הן כמו קרניים היוצאות מהיבט, בהתאם לניקיונו וכיוונו. כאשר פעיל היבט השקט — נוצרת הפסקה, הקשבה עמוקה, כבוד למרחב של האחר. כאשר פעילה בהירות — הדיבור נעשה מדויק, נקי מעודפים, ברור. כל מילה נושאת בתוכה צורת אור. כוונה מעניקה למילים כיוון. אפילו אותו משפט — יכול לרפא או לפצוע — תלוי בכוונה שמאחוריו. קשר מתבטא בהקשבה פעילה, בהכרה מתי לא צריך לומר דבר, אלא פשוט להיות. כך הדיבור נעשה לא מכשיר שכנוע — אלא ביטוי של הארכיטקטורה הפנימית. כאשר כל ההיבטים של הקריסטל פועלים בהרמוניה, הדיבור נעשה שקוף. אין צורך להתאמץ. המילה הולכת אחרי האור.